< return home
Donate

פרק 2- חיפוש אחר אושר

פרק 2- חיפוש אחר אושר

 

בליבם של כל בני האדם שדיברתי עימם, פגשתי קריאה למצוא בדרך כלשהי אושר אמיתי, הגשמה אמיתית.

לעיתים התשוקה הזו חזקה אפילו מהדחף לשרוד. כפי שאתם יודעים מנסיונכם האישי, החיפוש אחרי אושר יכול לקבל צורות מגוונות. בדרכים אינסטינקטיביות, הוא יכול להיות חיפוש אחר הנאה, נוחות, בטחון או חיפוש אחר מעמד כלשהו בעדר האנושות. בדרך כלל כשאנו מממשים רמה כלשהי של הצלחה במושגים של הנאה, נוחות, בטחון ומעמד, אנחנו מגלים שאף אחד מאלו לא מספק את הציווי העמוק הזה, הקריאה העמוקה הזו לאושר אמיתי. אולי נחווה רגעים יפים של גילוי, וודאי רגעים של הנאה, אבל בדרך כלל מתחת לכל זה מסתתר הפחד שלעולם לא נמצא שלווה תמידית או אושר אמיתי. ייתכן גם שהפחד שלנו לאבד את השלווה והאושר שכבר השגנו יוצר התכווצות והתקבעות תוך שאנו מתאמצים ללא הפסקה להחזיק בהם. בדרך כלל אנו חשים חוסר אמון שהשלווה והאושר באמת אפשריים.

 

לעיתים, בחיים מבורכים, מתעוררת קריאה לחיפוש רוחני, חיפוש אחר אלוהים, חיפוש אחר אמת. אנחנו מגלים שהכלים  הרגילים "לא עונים על הצורך והציווי האלו". אנחנו שמים בצד את מה שקראנו לו "קיום יומיומי", ופונים לקראת חיים רוחניים.

 

למרבה חוסר המזל, אותן התניות שהדריכו את החיים היומיומיים, בדרך כלל תנסנה להנחות גם את החיפוש הרוחני וזה הופך להיות חיפוש אחר הנאה רוחנית, נוחות רוחנית, ידע רוחני או בטחון רוחני. במוקדם או במאוחר, עלינו להתפקח מאשליית החיפוש הזה גם כן. אנחנו מוצאים הנאה, כמובן. אנחנו מגיעים לממלכות אקסטטיות. אנחנו מרגישים בטחון כשאנו חשים שאלוהים או אמת נוכחים, ואנו מרגישים נחמה כשאנו מרגישים נתמכים על ידי אותה נוכחות. אבל עד שלא תזהו שמעולם לא הייתם נפרדים מזה, תמשיכו לדחוף את עצמכם למצוא את זה איפשהו, למצוא את אלוהים, בהסתמכות על האמונה או התקווה שאלוהים יספק לכם אושר. האמונה או התקווה הזו מבוססת על הבנה ילדותית למדי של מה שאלוהים הוא- דבר כלשהו, כוח כלשהו, מקום כלשהו שיכול לספק לכם הנאה אינסופית, נוחות או נחמה ובטחון.

 

גיליתי שזה בעצם בלתי אפשרי למצוא אושר. כל עוד אתם מנסים למצוא אושר "איפשהו", אתם מחמיצים את המקום שבו אושר נמצא. כל עוד אתם מנסים לגלות את אלוהים במקום אחר, אתם מתעלמים מהאמת הבסיסית של אלוהים, שהיא נוכחות בכל מקום ובכל זמן. כשאתם מחפשים  אושר במקום אחר, אתם מתעלמים מהטבע האמיתי שלכם שהוא אושר. אתם מתעלמים מעצמכם.

 

אני רוצה להציע לכם את ההזמנה והאתגר של להפסיק לפספס את עצמכם. באופן פשוט, מהפכני ומוחלט-  להיות בשקט, לשים בצד, לפחות לרגע, את כל הרעיונות שלכם לגבי איפה נמצא אלוהים, או היכן היא האמת, או היכן נמצאים אתם עצמכם. הפסיקו להסתכל בכל כוון שהוא. הפסיקו לחפש. פשוט היו. אני לא מדברת על לערפל את עצמנו או להכנס לטרנס כלשהו, אלא ללכת עמוק יותר אל תוך הדממה של ליבכם, המקום שבו הגילוי של הנוכחות העל זמנית יכולה להחשף כטבעכם האמיתי. אני מבקשת מכם להיות בשקט בנוכחות טהורה. לא ליצור את זה, אפילו לא להזמין את זה, אלא פשוט לזהות את מה שתמיד נמצא כאן, מי שאתם תמיד הינכם, היכן שאלוהים תמיד נוכח.

 

ברגע זה, בכל דרך שלא תהיה בה אתם מחפשים, עיצרו. אם אתם מחפשים אחר שלווה ואושר בקשר זוגי, במקום עבודה טוב יותר או אפילו אם זה בשלום עולמי, רק לרגע אחד עיצרו לגמרי. אין שום דבר רע בשאיפות הללו, אבל אם אתם רותמים עצמכם אליהן על מנת  להשיג אושר, אתם מחמיצים את הקרקע של השלווה שכבר נמצאת כאן. ברגע שאתם מגלים את הקרקע הזו של שלווה, אזי כל שאיפה שתערבו עצמכם בה תהיה מתוך הידיעה של גילוי זה. אז באופן טבעי תביאו את הגילוי שלכם אל העולם, אל כל פעילות פוליטית ואל כל היחסים שלכם.

 

לגילוי הזה יש תוצאות אינסופיות ועשירות, אולם התמצית של העניין היא פשוטה מאד. אם תעצרו כל פעילות, רק לרגע קצר, אפילו לעשירית שנייה, ופשוט תהיו לגמרי דוממים, אתם תזהו את המרחב האינסופי הטבוע בעצם הוויתכם שהוא כבר מאושר ונמצא בשלום עם עצמו.

 

בגלל ההתניות שלנו, אנחנו באופן רגיל מתעלמים מקרקע זו של שלווה, בהגיבנו מיד: "כן, אבל מה עם החיים  שלי? יש לי אחריות, אני צריך למלא את עיסוקי. המוחלט לא מתייחס לעולם שלי, לקיום שלי.” המחשבות המותנות האלו רק מחזקות התניה נוספת. אבל אם תקחו רגע כדי לזהות את השלווה שכבר קיימת וחיה בתוככם, אז תהיה בידיכם האפשרות והיכולת לבחור לתת אמון בזה בכל עיסוקיכם, בכל מערכות היחסים שלכם, בכל נסיבות חייכם. זה לא אומר שחייכם יהיו נקיים מעימותים, אתגרים, כאב או סבל. זה אומר שזיהיתם מקום מפלט פנימי שבו האמת של עצמכם נוכחת, שבו האמת של אלוהים נמצאת, בלי קשר לנסיבות הפיסיות, המנטליות או הרגשיות של חייכם.

 

זוהי הזמנה אל תוך גרעין הווייתכם. זה לא עניין של דת או היעדר דת. זה אפילו לא עניין של הארה או בורות. מדובר באמת של מי שאתם, שהיא קרובה ועמוקה יותר מכל דבר שניתן לתת לו שם.

 

בכל רגע, בשבריר שנייה,  ישנה האפשרות לזהות את האמת חסרת הגבולות, הנצחית, האלוהית, של עצמכם. ניתנו שמות שונים על ידי תרבויות רוחניות שונות לחוויות של אמת. גן עדן, נירוואנה, תחיית המתים, הארה, סאטורי, סמדהי- כולם שמות המכוונים אל היופי השמיימי, העילאי, חסר השם, שהוא נקי מסבל ומלא בחסד.

 

ההכרה באמת הזו היא כל מה שהספר הזה עוסק בו. אם אינכם יכולים לזכור מילה ממנו, הרי שזה בדיוק נכון. המורה שלי אמר לי שהלימוד האמיתי ביותר הוא כמו ציפור ששטה בשמיים: היא אינה משאירה שום עקבות שניתן ללכת אחריהן, אבל את נוכחותה לא ניתן להכחיש.

 

בחזרה